במקור הטיול היה צריך להיות שחזור הטיול המקורי של סינט, לפני שנה. אז רכבנו 46 ק"מ שנראו כנצח.

http://www.groopy.co.il/galleryinfo.aspx?gaid=2810

נרשמו שלושה. רפי האכזר שלא מחמיץ אף טיול, ג`וד ממציאת כל הטיולים, ומיטרני שבלית ברירה התמנה לנשיא הקבוצה.

רפי האכזר חילק רשימת מזון בין שלושתנו ונקבעה שעת היציאה שמונה בבקר.

בבקר להפתעתי, הצטרף רוני מנצור הלו הוא קקטוס-שף הקבוצה, ודיצה שנשרה מהטיול של טל.

יצאנו חמישה כמאמר השיר, הובלתי בראש כיאה לנשיא הבטוח בהובלתו...כבר על ההתחלה התגלו הבקיעים מכיוון בלתי צפוי.

רפי האכזר התחיל לבכות , מה קרה רפי? אני שואל. הפסקת קפה. כן כן מחרה מחזיק אחריו קקטוס, צריך קפה.

לפתע מצטרפת אליהם ג`וד, נכון מאד וגם אני רעבה. מה זה טיול בלי לאכול.

היה לי קשה. אודה ולא אבוש..רק החילונו לרכב. חכו אני אומר להם בארשת חשיבות עוד מעט נמצא שולחן בשמש ונעצור.

לא הם זועקים. עכשיו וכאן. היגענו לבית אלעזרי, אמורים לחצות את המושב הוותיק בדרך לשביל מזכרת בתיה והם בשלהם.

כאן ועכשיו, תיכנס לאחד הבתים תבקש רשות ותשב בשולחן בדשא. אי אפשר אני אומר להם נגיע עוד מעט.

בדמים עלה לי שלכנע אותם שכשנגיע לעיינות גיבתון נעצור ונשתה קפה. ממשיכים לרכב כבר 15 ק"מ, 16, 17

אני מבצע הקפה קטנה כדי לא לעלות על פסי הרכבת, בכל זאת נשיא זה נשיא, אסור שאף אחד יעלם לי באיזו תאונת רכבת.

גם כאן קקטוס מתחיל להתסיס את הנוכחים. הנשיא מתברבר, הנשיא לא יודע.כמעט מרד אזרחי. מזל שדיצה הוכשרה במשמר הנשיאותי כך שהיא הסיטה את הקהל לעינינם אחרים. בינתיים  למזלי היגענו לכביש המחבר את צומת בילו עם צומת טל שחר וישר פנינו לעיינות גיבתון. רכיבה קצרה והיגענו. עכשיו קפה אני אומר....שלילי קוראים כולם בקול אחד, גם דיצה בינהם..עכשיו ארוחת בקר. טוב אני אומר נאכל..ואז נפרץ הסכר לחמניות פיתות לחם טרי סלט טונה, חביתות ירק, שוקולדים תה קפה ומה לא. נזכרתי שידידי אילן בן שמעון מהאתר האחר פתח טיול, התקשרתי אליו. אילן אני אומר לו אני בעיינות גיבתון, איפה אתה?

אני עוד שתי דקות לידך, עונה הוא לי. ואכן לא חולפות דקותיים ואילן ואייל מהאתר האחר מגיעים רעבים...אנחנו כבר אחרי ארוחת בקר דשנה, הרגעתי כבר את כל החברים, לקחתי שליטה בחזרה , רפי וקקטוס נרגעו, ואז ממה שנשאר היה ניתן להאכיל פלוגה שלמה. מייד פרסנו להם מלא הטנא..מילאו כרסם שתו לרוויה וביקשו להצטרף לטיול שלנו. הפלא ופלא רוכבים שפתחו טיול באתר השני, מצטרפים לרכיבה איתנו. כמובן שהסכמנו . שמנו פעמנו ליער חולדה, נחנו שם מעט וחזרנו דרך המטעים. נפגשנו עם בעל מטע התאנים,סיפר לנו על הקטיף הנמצא כעת בעיצומו, ושבנו לנו שמחים וטובי לב לאחר עוד יום ששי מזהיר.

התמונות לעיונכם.