במחצית הדרך מצומת מנוחה הידוע גם ובעיקר כמקום מושבו של כושי רימון, לאחר רכיבה של 44 ק"מ, הגענו כלאחר כבוד אל שער צניפים. עץ שיטים גבוה עם צל ענק קרא לנו לבוא ולנוח תחתיו, וכך עשינו. לאחר מנוחה קצרה, תיקון תקר (יוחנן) וקצת שיחות וריכולים, התקבצנו ובאנו לקריאתו של אבי מור לטכס לזכר הנופלים במלחמת לבנון ה - 2. אין לי מילים להביע אלא רק לשבח על היוזמה הנפלאה הזו, שנחשפתי לה זה מקרוב. אבי במלוא הרצינות והכבוד הראוי למעמד זה, ניהל את הטכס בו הוזכרו והוקראו קורות חייהם של נופלים, כאשר כל רוכב התכבד בהצגתו של נופל אחד או שניים ליתר חברי הקבוצה. הצילומים באלבום זה צולמו במנוחה ובטכס.